"רפורמת המרפסות" של נתניהו עברה בקריאה ראשונה

60 חברי כנסת תמכו ברפורמה, 37 התנגדו, נמענים לא נרשמו ואילו שאר חברי הכנסת נעדרו מהדיון

פורסם בגלובס, 17.3.2010.

הרפורמה בחוק התכנון והבנייה שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו עבר היום (ד') בכנסת בקריאה ראשונה. כעת היא תועבר לוועדות הכנסת השונות על מנת לקבוע מי מהן תדון בחוק לקראת העברתו לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

נתניהו יכול לנשום קצת לרווחה בעניין "רפורמת המרפסות", כפי שהיא מכונה. לאחר שבג"ץ דחה ביום שישי את העתירה שהגישו ששת הארגונים הסביבתיים נגד קידום הצעת חוק הרפורמה בתכנון ובבנייה ולאחר שהממשלה אישרה את תזכיר החוק בשבוע שעבר, הצביעו היום 60 חברי כנסת בעד הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. 37 חברי כנסת התנגדו להצעת החוק בהצבעתם, נמענים לא נרשמו ואילו שאר חברי הכנסת נעדרו מהדיון.

יו"ר הכנסת, ח"כ רובי ריבלין ציין כי הצעת החוק תועבר כעת לוועדות הכנסת השונות, בהן ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת הכלכלה וועדת החוץ והביטחון על מנת להחליט מי מהוועדות תלווה את הצעת החוק לקראת העברתו לקריאה שנייה ושלישית.

//

חודשיים בדיוק לקח לממשלה להעביר את חוק הרפורמה בתכנון והבנייה, לאחר שב-17 בינואר הציג נתניהו את עיקרי הצעת החוק במלואם וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את החלק השני של הפרומה, שדן בהליכי התכנון, ובכך אישרה את עיקרי הרפורמה בכללותם.

‏לפני הצבעת חברי הכנסת בנוגע להצעת החוק התייחסו חלק מהם לעקרונותיה. ח"כ מאיר שטרית (קדימה), שר הפנים לשעבר, אמר בדיון כי "אני לא מכיר מהלך כל כך מופרע כמו הצעת חוק התכנון והבנייה. אנחנו מובילים למצב שבו איש הישר בעיניו יעשה. מי יגן על האינטרסים התכנוניים של האזרחים אם הרפורמה מאפשרת תכנון כל כך אגרסיבי? היא לא נותנת שום פתרון לדיור בר-השגה. רכישת הדירה רק הולכת ומתרחקת מהזוגות הצעירים שמשעבדים את עצמם אות הוריהם כדי לשלם משכנתה. הרפורמה מעודדת כל אחד לבנות גבוה יותר, גדול יותר וצפוף יותר.

ח"כ יחימוביץ': "זהו חוק רע לחברה"

"הרפורמה שמה קץ לתמ"א 35, המגנה על השטחים הפתוחים. זוהי הצעה לא אחראית, שמקימה 114 ועדות מקומיות שכל אחת עצמאית מהשנייה וכל אחת תהיה רשאית לתכנן לפי ראות עיניה בלי האיזון שקיים היום בוועדה המחוזית. אין מי שידאג לנושאים המחוזיים הנוגעים ליותר מעיר אחת, תתחיל תחרות בין ראשי הערים מי יבנה גבוה יותר, חזק יותר. הוועדה המחוזית נועדה לדאוג לשליטה של המדינה בתכניות המפורטות. מי ידאג לפריפריה? החוק ידאג לכך שמדינת תל אביב תבנה בקצב פי כמה והפריפריה תקרוס".

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), שהצביעה נגד הרפורמה אמר בדיון כי "זהו חוק רע לחברה, לכלכלה ולסביבה, והצורה הרשלנית והחפוזה שבה הוא מועבר היא בלתי נסבלת‎." ‎‏

ח"כ שלמה מולה (קדימה) אמר בדיון כי "הצעת החוק הזאת היא רעה מאוד. היא מבטלת את הרגולציה הקיימת כרגע, אין שום בעיה לסגור מרפסות, אין שום בעיה להתעסק עם בעיית האישורים ולקצר את הביורוקרטיה, אבל הצעת החוק הזאת, והרפורמה המוצעת היא רפורמה משחיתה, שנותנת הרבה מאוד כוח לבעלי עניין, לפוליטיקאים מקומיים שלא תמיד יכולים לראות את האינטרס הציבור בצורה מובהקת. לכן כרגע הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שיכולה לפתוח דלתות להרבה מאוד שחיתויות פוליטיות ומינויים בוועדות, ולכן עדיף היה לעשות את זה בשכל".

ח"כ אורית זוארץ, גם היא מסיעת קדימה, ציינה כי "הרפורמה מזכירה לי את ימי חומה ומגדל שבהם מיהרו לקבוע עובדות בשטח לפני שנבחנו, אם בכלל, ההיבטים וההשלכות של החוק. מקריאתי את מאות העמודים של החוק עולה תמונה של פגיעה סביבתית וחברתית אנושה והרסנית, שתהווה בכייה לדורות".

מחר הוא יום ההכרעה – עזרו לעצור את הרפורמה!

מחר הוא יום ההכרעה!

מחר עולה הרפורמה בתכנון ובבניה לקריאה בכנסת, ואנחנו צריכים לעצור אותה!

איך אתם יכולים לעזור?

1. להשתתף במיצג נגד הרפורמה:

אנו זקוקים לאנשים שישתתפו במיצג שיתקיים בירושלים, בכיכר ברח' קפלן בעליה למשכן הכנסת (מול משרד האוצר). לתיאום הגעה – גילי רוקם 054-4802418

2. לשלוח מייל לח"כים:

כל אחד ישלח מייל לשלושה-ארבעה ח"כים לפי בחירתו (אפשר אפילו לח"כים מהמפלגה לה הצבעתם), עם פנייה אישית קצרה ובקשה מהח"כ להתנגד לרפורמה. אפשר לקבל רעיונות מהבלוג. את המיילים של הח"כים אפשר לקחת מאתר הכנסת
http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mkindex_current.asp – או בקובץ המצורף כאן (לחצו כאן).

3. להגיע לכנסת לשכנע ח"כים:

להגיע לכנסת בערך משעה 12 (אנחנו לא יודעים מתי הרפורמה תעלה להצבעה) כדי לשכנע ח"כים להצביע נגד הרפורמה.
כדי לקבל אישור כניסה לכנסת – שלחו מייל עד שעה 22:00 היום ל
tichnun4all@gmail.com
עם שם פרטי ומשפחה כפי שמופיעים בת"ז, מספר ת"ז, ומספר טלפון סלולרי.

בעזרתכם נוכל לעצור את הרפורמה – אנא, התגייסו לעזור לנו!

גיוס חירום אזרחי: עוצרים את הרפורמה עכשיו!

אבי דבוש, רכז תחום סביבה וקהילה בשתיל הסב היום את תשומת ליבנו לכך שעושים בכנסת כל תעלול אפשרי על מנת להעביר את הרפורמה בקריאה ראשונה.

גם אנחנו קוראים לכם לעזור לעצור את הרפורמה! מצורף המייל של אבי שמסביר על מה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות.

שלום לכולם,

נדמה שממשלת ישראל לא החמיצה אף הזדמנות ו\או תעלול פרלמנטרי ומשפטי, על מנת להביא את הרפורמה בתכנון להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת כבר השבוע, ערב סיום מושב החורף של הכנסת. את חוק התכנון והבנייה הקיים (מ-1965) לקח 13 שנים לחוקק. נתניהו מקדם חוק תכנון ובנייה לדורות ב- 13 שבועות.

החוק הונח הבוקר על שולחן הכנסת והקואליציה מפזרת עשן, ביחס למועד ההצבעה- היום\ מחר אחה"צ או ביום רביעי בבוקר.

המשאב המשמעותי היחידי שיש לנו מול הדורסנות ועקיפת כל דיון משמעותי, הוא המשאב האנושי. לחץ של כולנו יכול לייצר שינוי ולכל הפחות, להדגים שהרפורמה לא תעבור ללא אמירה ציבורית משמעותית.

אז מה ניתן לעשות?

להשקיע כמה דקות מול המחשב ולכתוב ליו"רי סיעות הכנסת בעניין, בהקדם. המכתב יכול להיות מורכב משני חלקים: חלק שנוגע בדורסנות וההליך הבלתי תקין ודורש שלא להביא את החוק להצבעה השבוע, על מנת לאפשר דיון אמיתי. החלק השני נוגע למהות ובו ניתן להעלות שניים- שלושה נושאים מנייר העמדה שהועבר על ידי המטה לתכנון אחראי לשרי הממשלה וחברי הכנסת או ממכתבי ההתנגדות (החברתי והסביבתי).

יו"רי הסיעות הרלונטיים:

חה"כ דליה איצק (יו"ר סיעת קדימה)- dizik@knesset.gov.il

חה"כ זאב אלקין (הליכוד)- zelkin@knesset.gov.il

שר החקלאות, שלום שמחון (העבודה)- ssimhon@knesset.gov.il

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה)- umaklev@knesset.gov.il

חה"כ אורי אריאל (איחוד לאומי)- uria@knesset.gov.il

חה"כ מוחמד ברכה (חד"ש)- mbarakeh@knesset.gov.il

חה"כ אחמד טיבי (רע"מ- תע"ל)- atibi@knesset.gov.il

חה"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד)- jzhalka@knesset.gov.il

חה"כ זבולון אורלב (הבית היהודי)- zorlev@knesset.gov.il

חה"כ חיים אורון (מרצ)- horon@knesset.gov.il

ניתן, כמובן, גם לכתוב ולשוחח עם חברי כנסת אחרים שאתם בקשר איתם.

כל זאת על מנת לייצר לחץ משמעותי על חברי הכנסת להצביע נגד הרפורמה ולקדם דחייה של ההצבעה.

למרות בג"ץ: חוק התכנון והבנייה אושר בממשלה

חרף הביקורת של שופטי העליון על הבהילות שבה קודמה, אישרו כל השרים פרט לארדן את הרפורמה שתביא לשינוי מרחיק לכת בהליכי התכנון בישראל

פורסם בהארץ ב-15.3.2010.

הממשלה אישרה אתמול את הצעת חוק התכנון והבנייה, שתחולל שינויים מרחיקי לכת במערכת התכנון הקיימת. ההצעה, שזכתה לכינוי "חוק המרפסות", תועבר עתה לדיון בכנסת, והממשלה מעוניינת שהיא תאושר בקריאה ראשונה כבר בשבועות הקרובים. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, היה השר היחידי שהתנגד לאישור הצעת החוק. גורמי תכנון וארגוני סביבה טענו שהצעת החוק שאושרה אתמול גרועה יותר מגרסאות קודמות, מאחר שהיא נותנת שליטה גדולה עוד יותר לגורמי פיתוח על חשבון אינטרסים ציבוריים ושיקולים של שמירת טבע.

על פי גרסת משרד ראש הממשלה, הצעת החוק שאושרה מאפשרת לקצר הליכי תכנון ובנייה וליצור מלאי גדול של תוכניות מאושרות – מה שיוביל להוזלת מחירי הדיור. היא גם מאפשרת, לדברי המצדדים בה, מידה גדולה יותר של ודאות ליזמים המקדמים תוכניות בנייה. החוק יאפשר גם לקבל בנוחות וביעילות אישורי בנייה. עוד נטען שהחוק החדש מאפשר שילוב יעיל וטוב יותר של גורמים מקצועיים, ובהם גורמים מהשוק הפרטי, וכי הדבר יגביר את המקצועיות והאיכות של ההליך התכנוני.

השר ארדן ביטא בהתנגדותו לחוק כמה מהחששות העיקריים של הארגונים הירוקים ושל "המטה לתכנון אחראי", שהוקם ביוזמת ארגונים חברתיים וגורמי תכנון. הוא ציין שלנציגי משרדי הממשלה העוסקים בפיתוח יהיה רוב בוועדות התכנון, וכדוגמה הזכיר את העובדה שלראשונה, לא יהיה נציג של רשות הטבע והגנים במוסדות אלה. עוד הדגיש את העובדה שהחוק מטיל מגבלות קשות על יכולת משרדו לפקח ולעקוב אחר ביצוע של בדיקות השפעה על הסביבה, לפני אישור תוכניות בנייה. "יש ברפורמה של התכנון והבנייה העדפה מוקצנת של אינטרס הפיתוח על אינטרס השימור", אמר ארדן לאחר הישיבה, שבה קוצצה במידה ניכרת השפעת משרדו באחד מתחומי פעילותו המרכזיים.

הארגונים הסביבתיים חוששים, בין השאר, מיישום העיקרון של "תוכנית אחת בוועדה אחת", אחד מהקווים המנחים של החוק החדש, שעל פיו רק ועדת תכנון ובנייה אחת תדון בכל תוכנית – מה שיקשה על האפשרות לבחון תוכניות כאלה מחדש. "בשבוע שעבר ביטלה ועדת תכנון ארצית תוכנית להקמת תחנת דלק באזור ים המלח – שהיתה גורמת נזק קשה לנוף באזור, ואושרה על ידי ועדת תכנון מקומית", ציין עו"ד אלי בן ארי מעמותת "אדם טבע ודין", "במצב של החוק החדש, התוכנית הזאת כבר היתה זוכה לאישור".

גם במשרד הבריאות מודאגים מהרפורמה

גם גורמים במשרד הבריאות הביעו חשש שהחוק החדש לא יאפשר לנציגי המשרד להיות מעורבים בהליך אישור תוכניות בנייה, והדבר עשוי להוביל לאישורן של תוכניות שיגרמו סיכונים ממשיים לבריאות הציבור. חשש נוסף של הגורמים הסביבתיים הוא מקיום ועדות מיוחדות, שאמורות לקדם במסלול נפרד ומזורז תוכניות בנייה למגורים ותשתיות.

אישור החוק על ידי הממשלה התאפשר לאחר שבג"ץ דחה ביום שישי את עתירת הארגונים הסביבתיים נגד קוצר הזמן שהקצתה הממשלה להגשת התנגדויות לחוק. בית המשפט הסתפק בהחלטת ועדת שרים לחקיקה, שלפיה היא תדון בחוק בעוד חודש ואז תתייחס להתנגדויות נוספות לו. זאת, למרות שלפני עשרה ימים נענה בג"ץ לעתירת מתנגדי הרפורמה והוציא צו ארעי שאסר על הממשלה לקיים דיון בחוק עד להכרעת בג"ץ בנושא.

מהמטה לתכנון אחראי נמסר: "הממשלה שוב עוקפת את כללי המנהל התקין. במקום לנהל דיון מקצועי ומקיף, נחפז רה"מ להעלות את החוק לקריאה ראשונה. אנו מקווים שחברי הכנסת יגלו יותר אחריות לאומית ויעצרו את הריצה המטורפת לאישור הרפורמה".

המסמר של ג'וחא

פורסם בהארץ ב-15.3.2010 (תומר לב).

האגדה מספרת על ג'וחא, שקנה מסמר בקיר ביתם של השכנים. בתירוץ של בעלות על המסמר בנה ג'וחא על המסמר מדף, אחר כך כוננית, ארון, ולבסוף השתלט על הבית כולו. "המסמר של ג'וחא" הוא משל הולם לרפורמה הדרמטית בחוקי התכנון והבנייה בישראל שאושרה בממשלה אתמול ותועבר עתה לדיון בכנסת. את החוק מקדם ראש הממשלה, המסביר לציבור כי יש צורך ברפורמה כדי שסוף סוף יהיה אפשר "לסגור מרפסת" או "לקבל רשיון בנייה בזמן סביר". אבל על המסמר הקטן הזה הוא מעמיס מפלצת בת 585 סעיפי חוק ו-350 עמודים סבוכים.

כיצד צמח המסמר לממדי ענק כאלה? והאומנם נועד כל זה רק למען סגירת מרפסת וייעול הרישוי? מי ששמע את דברי ראש מינהל התכנון לשעבר דינה רצ'בסקי הבין, שעניין המרפסת אינו אלא מסך עשן לסיפור אחר לגמרי, עצום ממדים, שמשמעויותיו הולכות ומסתעפות מיום ליום.

רצ'בסקי סיפרה, כי עם כניסת בנימין נתניהו לתפקידו זימנו אותה אנשיו ושאלו איך אפשר לפתוח את צוואר הבקבוק בתחום הבינוי בישראל. היא הסבירה להם, שמאז קום המדינה לא נוספו תקנים במערכת, ולכן היא בקריסה. רצ'בסקי יעצה להוסיף תקנים, לחזק את ועדות התכנון ולהכניס סטנדרטים משופרים למערכת הקיימת. זה לא מספיק גרנדיוזי, אמרו אנשי נתניהו, אם נבוא עם זה לראש הממשלה הוא יזרוק אותנו מהחלון.

מהסיפור המטריד הזה מסתבר, שראש הממשלה לא ממש רוצה לפתור את "בעיית המרפסת" ומחדלי הרישוי, אלא עושה במצוקות האזרח מניפולציה מתוחכמת. יעדיו ברפורמה שאפתניים בהרבה: הוא רוצה "מפץ גדול", שירסק את מערכת התכנון המרכזית של המדינה. על חורבות המערכת הישנה תאכוף הרפורמה שלו חוקי משחק חדשים, שבמסגרתם יפעלו הפוליטיקאים והיזמים במשק מואץ וחסר חסמים: הלאה תושבים נודניקים, הצדה מומחים טורדניים, החוצה ארגוני החברה והסביבה.

במלים אחרות, לא ברפורמה בתכנון ובנייה עסקינן, אלא בהרחקת כל מי שמפריע לנתניהו ליישם במשק את חזון ה"משילות" שלו. באמתלה של פתיחת החסמים והזנקת המשק גורר נתניהו את הציבור למציאות מפחידה, שבה ועדות מיוחדות מקימות בהליך מזורז שכונות ענק, אזורי תעשייה מזהמים ומתקני תשתית אדירים שישנו כליל את סביבת חיינו. האזרח לא יוכל להתנגד באמת, בוועדות יהיה רוב אוטומטי לנציגי הממשלה, וזכות הערר תצומצם. בריאות הציבור לא תעניין איש, ותסקירי הסביבה יעברו מהמשרד להגנת הסביבה לאישור יועצים פרטיים.

נתניהו מעוניין בחזון הזה מטעמי אידיאולוגיה. אך שתי שותפותיו לרפורמה עושות זאת מתוך אינטרס טהור. הראשונה היא התאחדות הקבלנים. היא שטבעה את סיסמת הרפורמה: "תוכנית אחת – ועדה אחת". השותפה השנייה והמרוויחה הגדולה מהרפורמה היא ש"ס. הרפורמה מעניקה לה את "המפתחות של המדינה" על מגש של כסף: לא די לש"ס שהיא כבר שולטת במשרד הפנים (זרוע התכנון של המדינה), במשרד השיכון (זרוע הביצוע של המדינה) ובמינהל מקרקעי ישראל (בנק הקרקעות של המדינה) – כעת היא תקבל גם את השליטה במעוז האחרון שמנע ממנה לעשות בנדל"ן הציבורי כרצונה: ועדות התכנון של המדינה.

הרפורמה תאפשר לשר הפנים למנות ולפסול את חברי ועדות התכנון המרכזיות. הוא גם יוכל להגדיר כל שטח במדינה כ"מרחב תכנון מיוחד", להקים בהליכים מזורזים עיר חדשה, להצמיד שכונות ענק ליישובים קיימים ולהצמיח מתקני תשתית מניבי רווחים.

הבסיס להישגים הללו הונח עוד בהסכמים הקואליציוניים בין ש"ס לנתניהו, שם הובטחו לה במפורש כל "תיקי הנדל"ן", ושם גם מתוארת בפרוטרוט הפרטת קרקעות המינהל. מה לש"ס ולהפרטת קרקע? הייתכן שזאת הסיבה לכך שהעדיפה את נתניהו על ציפי לבני? זאת רק ספקולציה. ובחזרה למרפסת: נתניהו מציג את הרפורמה כמהלך הכרחי, שיציל את ישראל מהידרדרות ל"עולם השלישי". עיון מדוקדק בסעיפיה מוכיח את ההיפך דווקא: זו תהיה האוטוסטרדה שתוביל אותנו ישירות לשם, והיא תעשה זאת כפי שנתניהו אוהב – במהירות וביעילות.

עורך הדין של יזמי הנדל"ן – ויועץ לרפורמה בתכנון

עו"ד שלום זינגר ייצג בעבר שורה ארוכה של יזמי נדל"ן, ולאחרונה מונה כיועץ לרפורמה בחוק לתכנון ובנייה. התנועה לאיכות השלטון ליועמ"ש: "זינגר משמש כבא כוחם של קבלנים, שהם צד לתיקים הנוגעים בענייני תכנון ובנייה ובעלי אינטרסים". משרד רה"מ: "כמו כל עובד, גם עו"ד שלום זינגר נדרש לחתום על הסדר ניגוד עניינים"

פורסם ב-NRG ב-15.3.2010.

על רקע אישורה של הרפורמה לתכנון ובנייה על-ידי הממשלה, פנתה אתמול (א') התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, בדרישה שיבדוק אם קיים ניגוד עניינים בהעסקתו של עו"ד שלום זינגר כיועץ לרפורמה. עו"ד זינגר (אין מדובר באיש העסקים הנושא שם זהה, לשעבר מנכ"ל האוצר הנשוי לנאווה ברק) נחשב למומחה בעל שם בכל הנוגע לחוקי התכנון והבנייה, ולפרקליט מבוקש בתחום, והרזומה שלו הופך אותו מתאים לשמש כיועץ בכתיבת חוק התכנון החדש; אולם בתנועה מוטרדים מכובעיו המרובים וחוששים מניגוד אינטרסים.

"במקביל לתפקידו (כיועץ לרפורמה, א.ל.), משמש עו"ד זינגר כבא כוחם של לקוחות פרטיים, בין היתר קבלנים שהם צד לתיקים הנוגעים בענייני תכנון ובנייה, והם בעלי אינטרסים כאלה ואחרים בכל הנוגע להסדרים הנובעים מהוראות החוק המתגבשות", כתבו נציגי התנועה לויינשטיין. "עמדת התנועה למען איכות השלטון היא כי נדרשת בחינה מחודשת של מינוי זה, נוכח החשש מפני הימצאות בניגוד עניינים של עו"ד זינגר".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "ככל עובד המועסק במשרד ראש הממשלה או יועץ חיצוני המועסק על-ידי המשרד, גם עו"ד שלום זינגר נדרש לחתום על הסדר ניגוד עניינים. הסדר ניגוד העניינים של עו"ד זינגר נערך על-ידי הלשכה המשפטית".
בהמשך המכתב שהפנתה התנועה לויינשטיין, העלתה התנועה מספר שאלות, שלטעמה מחייבות בדיקה לגבי העסקתו של עו"ד זינגר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד הפנים, כיועץ לרפורמה. ממשרדו של עו"ד זינגר נמסר בתגובה כי "עו"ד זינגר אינו משוחח עם עיתונאים, וכל שאלה בנושא יש להפנות למשרד ראש הממשלה".

רוח ידידותית?

בשיחה עם מעריב עסקים מספר משפטן, הנמנה עם המתנגדים לרפורמת התכנון והבנייה, כי כשהגיע לישיבת עבודה עם אנשי המקצוע החתומים עליה, הוא היה בטוח שימצא מולו את עו"ד שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהובילה את ניסוח החוק החדש. להפתעתו, מי שמילא תפקיד דומיננטי בישיבה, התעמת עם המתנגדים וסינגר בלהט על הרפורמה, היה דווקא עו"ד זינגר.

"ידעתי שהוא מייצג יזמי נדל"ן, חברות דלק וגופי תשתיות, ולכן זה היה מוזר לגלות שהוא נשכר כיועץ על-ידי הממשלה כדי ללוות את החוק ולהשתתף בניסוחו", אומר המשפטן. "זה מעורר שאלות לגבי הרוח הידידותית שנושבת מהרפורמה הזו לכיוון היזמים, על חשבון הסביבה והאינטרס הציבורי".

כשמתנגדים נוספים לרפורמה – החל מקשת רחבה של ארגוני סביבה וחברה ועד נציגי המשרד להגנת הסביבה – גילו כי עו"ד זינגר עומד מאחוריה, הם התחילו להעלות תהיות: האם ראוי שמי שמייצג בשנים האחרונות יזמי נדל"ן פרטיים וגופי תשתיות, יהיה חתום על רפורמה שכה מאירה פנים בדיוק לאותם גורמים בעלי עניין? "זה כאילו שהממשלה היתה שוכרת את שירותיו של עו"ד ששי גז או פליליסט בכיר אחר כדי לנסח מחדש את החוק הפלילי ואת חומרת העונשים שעבריינים יקבלו", אומר גורם שליווה את הרפורמה.

בדיקה מדגמית של התיקים שניהל זינגר בשנים האחרונות מעלה שורה של מקרים, שעוסקים בנושאים שבליבת הרפורמה. כך למשל, ייצג זינגר את חברת שובלים בע"מ, שביקשה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברעננה היתר לבנות תחנת דלק בסמוך לקניון רננים בעיר. את רשות שדות התעופה ומינהל התעופה בהרצליה ייצג זינגר במאבק משפטי מול עיריית הרצליה וארגוני סביבה, שדרשו לסגור את השדה בעיר ולהעביר אותו לאתר חדש.

זינגר אף ייצג את חברת שער רכבת אשדוד בע"מ נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באשדוד, שדחתה את בקשת החברה להקים מבני מסחר בעיר; וכן את המקימה והמפעילה של תשתיות הגז הטבעי בישראל, נתיבי גז, שביקשה להניח צינור גז מתחת לאתר בו התגלו קברים מוסלמיים. בנוסף הוא שימש כבא כוחה של חברת ניב אנרגיה בבית משפט השלום מול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נצרת, וביקש להקים בעיר תחנת דלק חדשה.

דוגמאות נוספות הן חברת הנצח תידלוק, שאותה ייצג זינגר נגד הוועדה המקומית רמת השרון בתביעה לקבל היתר להקים תחנת דלק בעיר; מידף שירותי קייטרינג שיוצגה על ידו מול הוועדה המקומית תל-אביב, בדרישה לקבל היתר חורג להפעלת אולם שמחות וגן אירועים בקומת הקרקע ובגינה של "הבית הירוק" ברמת אביב; וחברת י.ע.ב. הדר ייזום והשקעות, שיוצגה על-ידי זינגר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וקיבלה היתר להקים תחנת דלק בעיר.

<!–<<>>

חיים קלים יותר

מפגש משפטי נוסף בין זינגר לארגוני הסביבה, בראשם החברה להגנת הטבע, נרשם כשהוא ייצג את קרן ירושלים, שחפצה להקים פסל גדול בגן הסובלנות בעיר. שני לקוחות מעניינים במיוחד אותם ייצג הם הולילנד תיירות, שחתומה על פרויקט בנייה גדול ושנוי במחלוקת בירושלים, וחברה זרה בשם ואלימר אינטרנשיונל אינק. זינגר ייצג את החברה בקיץ האחרון בהליך משפטי מול עיריית ירושלים, הוועדה המקומית ושורה של ארגוני סביבה.

החברה ביקשה לבנות 120 יחידות דיור בשטח שבשולי שכונת הר נוף שליד יער ירושלים, אך התוכנית נדחתה. בתום מאבק ממושך בכל ערכאות התכנון, קבעה ועדת המשנה לעררים כי הבניינים יפרו את הממשק הטבעי הקיים בין שכונת הר נוף ליער ירושלים, ויפגעו ברצף השטחים הפתוחים. הוועדה אף קבעה כי הקמת הבניינים תפגע בטיילת המתוכננת במקום ובשכונת הר נוף, שממילא דלה בשטחים ציבוריים פתוחים.

עו"ד זינגר, בשם היזמים, ערער לבית המשפט המחוזי בירושלים – אך השופט נועם סולברג דחה את הערעור. אחרי שהרפורמה שבניסוחה השתתף זינגר תיכנס לתוקף, אפשר שחייהם של יזמים כמו ואלימר אינטרנשיונל אינק יהיו קלים יותר.

רפורמת התכנון: לסגור עניינים עם החבר'ה בעירייה

תארו לכם מצב שחבר ועדה מבקש את זכות הדיבור וטוען כי "התוכנית עשויה לפגוע בערכי הטבע ואולי לא נחוצה לעיר". דמיון מודרך.

פורסם ב-NRG ב-15.3.2010 (אלכס נירנבורג).

המקום: בניין העירייה אי שם ביישוב בדרום או בצפון הארץ. השעה: שבע וחצי בערב. האירוע: ישיבה של הוועדה המקומית לתכנון והבנייה. המטרה: נציגיו של קבלן בנייה גדול באיזור יושבים דרוכים מחוץ לאולם הישיבות בו אמורים בעוד כמה דקות לאשר חבורה של פוליטיקאים מקומיים תוכנית בנייה גדולה שאמורה להטיל עבור הקבלן ביצי זהב בדמותם של מיליונים רבים.

שעה בתוך הישיבה הכול מתקדם לפי התוכנית. ראש הוועדה, פוליטיקאי ותיק ומנוסה שקיבל תרומות מהקבלן (בצורה עקיפה כמובן) במערכת הבחירות האחרונה, תומך בלהט בתוכנית "שתהווה מנוף לצמיחה גדולה בעיר". עוד שני נציגים בוועדת החרטה המקומית, שקרובי משפחתם מועסקים בחברות שונות בבעלות הקבלן, ממלאים פיהם מים, מחכים שההצגה תסתיים כדי שיוכלו להצביע בעד וללכת הביתה.

אך פתאום מגלים החברים שהעניין מסתבך. חבר נוסף בוועדה, שאיש מנציגיו של הקבלן לא שוחח איתו משום מה טרם הדיון, מבקש את זכות הדיבור ומתחיל לטעון בלהט כי "התוכנית עשויה לפגוע בערכי הטבע ואולי כלל לא נחוצה לעיר שלנו".

החברים האחרים מתחילים לנוע באי נוחות  למשמע הדברים אך ההוא שקרובת משפחתו עובדת אצל הקבלן לא מתבלבל אפילו לשנייה אחת. כשהחבר השורר מסיים את דבריו הוא מניח את ידו על כתפו של "הירוק" ואומר לו בשקט "כפרה, בוא החוצה.. צריך לדבר".

מחוץ לאולם הוא לוחש משהו על אוזנו של המתנגד והנציגים של הקבלן מסתובבים מסביב ושולחים מבטים מאיימים לעבר האיש שהורס להם את תוכנית המיליונים. לאחר השיחה שב החבר "הירוק" לאולם הדיונים מבקש את רשות הדיבור ומכריז. "אחרי הדיון הענייני שקיימנו כאן השתכנעתי שהתוכנית הזו היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לעיר שלנו. כל מי שהיה פה היום עשה עסק טוב".

החברים מצביעים בעד התוכנית והולכים הביתה בעושר ובאושר. נציגי הקבלן נושמים לרווחה ומסכמים ביניהם שעכשיו נותר "לחרטט את הפרופסורים של הוועדה המחוזית ולצאת לדרך".

היום, לאחר שהרפורמה לתכנון ובנייה של בנימין נתניהו אושרה בממשלה הקבלנים כבר יכולים לפנטז על הרגע שבו כבר לא צריך יהיה "לחרטט את הפרופסורים", אפשר יהיה פשוט לסגור את העניינים עם החבר'ה בעירייה.

לקט: המאבק נגד העיר החרדית חריש

הממשלה אישרה הקמת עיר חרדית גדולה ביישוב חריש

בעוד החילונים והערבים מפגינים.

פורסם בהארץ ב-15.3.2010.

הממשלה אישרה ועדה להקמת העיר חריש

הקרב האחרון שניהלו אנשי האזור לא הועיל, והממשלה אישרה להקים ועדת מנכ"לים, שתקדם את הרחבת העיר חריש עבור האוכלוסיה החרדית.

פורסם ב-YNET ב-14.3.2010.

תושבי אזור חריש מפגינים: "מחטף בעיר החרדית"

בעוד הממשלה מתכנסת לאישור ועדת מנכ"לים שתקים את העיר, מוחים עשרות מתושבי ואדי ערה על ההתעלמות מההחלטה לצמצם את העיר ל-50-60 אלף תושבים, ולא 150 אלף כמו בתוכנית של השר אטיאס. ברק: מתנגד למתווה המוצע.

פורסם ב-YNET ב-14.3.2010.

הממשלה אישרה: חריש תהיה עיר דתית

השר אטיאס: "בעשור האחרון לא נבנו פרויקטים משמעותיים למגזר זה, שלדעתי צריך להתגורר בפרויקטים נפרדים כדי למנוע חיכוך ומתחים עם כלל האוכלוסייה".

פורסם בכלכליסט ב-14.3.2010.

מפגינים נגד התחרדות בחריש: עושים מחטף

מאות מתושבי חריש ושאר יישובי ואדי ערה הפגינו במחלף עירון נגד הכוונה להפוך את היישוב לחרדי. "לא ניתן יד למחטף הזה".

פורסם ב-NRG ב-14.3.2010.

הממשלה אישרה את הרפורמה בתכנון ובבנייה

הרפורמה תועבר לחקיקה בכנסת, לאחר שעתירת ארגוני הסביבה לבג"ץ נדחתה בסוף השבוע שעבר. נתניהו אמר בממשלה: מדובר בהזדמנות מרכזית להביא לצמיחה. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן היה המתנגד היחיד: הרפורמה כוללת העדפת אינטרס הפיתוח על פני השטחים הפתוחים

פורסם ב-YNET ב-14.3.2010.

הממשלה אישרה היום (א') ברוב קולות את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שאותה הוביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הרפורמה תועבר עתה לחקיקה בכנסת, לאחר שעתירת ארגוני הסביבה לבג"ץ נדחתה בסוף השבוע שעבר.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס בישיבת הממשלה לרפורמה בתכנון ובבנייה ואמר כי "מדובר בהזדמנות מרכזית להביא לצמיחה. יש ביקוש רב של הציבור, ומצד שני פלונטרים ביורוקרטיים של המדינה". לדבריו, "משולש הצמיחה שלנו הוא הרפורמה בתחבורה, במנהל מקרקעי ישראל ובתכנון ובבנייה. הקדשנו לכך ימים ולילות, ואנו לא רוצים להיות תקועים במצב של היום – אלא לנוע קדימה", אמר ראש הממשלה.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן היה השר היחיד שהתנגד היום בממשלה לרפורמה בתכנון. לדברי השר, הרפורמה כוללת העדפה מוקצנת של אינטרס הפיתוח על פני אינטרס השימור של השטחים הפתוחים. ארדן התרעם במיוחד על כך שבוועדות התכנון השונות יישבו נציגי ממשל שונים, בעלי אינטרסים בפיתוח, אך לא נציגים של רשות הטבע והגנים למשל.

בג"ץ דחה את עתירת ארגוני הסביבה

ביום שישי דחה בג"ץ את עתירת ארגוני הסביבה נגד ממשלת ישראל, שדרשה לעכב את הליכי חקיקת הרפורמה בדיני התכנון והבנייה. זאת, משום שלדברי השופטים, "עוצמת הפגיעה בציבור פחתה באופן משמעותי, ואינה מצדיקה את התערבותנו". העותרים טענו, כי מדובר בפגיעה חמורה "באופי הסביבה, איכות החיים, אורחות החיים ודמותה של החברה בישראל".

פסיקת בג"ץ באה בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, ביום חמישי, לתמוך בהצעת החוק לתכנון ובנייה ולהמשיך לקדם אותה. הדיון הממושך בוועדת השרים התנהל למרות המלצת שופטי בג"ץ שקראו לממשלה יום קודם לכן לדחות את הדיון בחוק, לאפשר זמן נוסף לדיון ציבורי מעמיק בחוק, ולאפשר לציבור ולארגוני סביבה וחברה להעיר את הערותיהם בנושא.

חברי ועדת השרים החליטו אמנם לתמוך ברפורמה, אך לא קבעו את עמדתם באופן סופי ולא התעלמו לחלוטין מעמדת שופטי בג"ץ. כפתרון של פשרה, ובאופן חריג, הם החליטו כי למרות שהממשלה תומכת בחוק באופן עקרוני, עמדתה הרשמית והסופית ביחס לסעיפים השונים תגובש רק בהמשך הליך החקיקה.

עוד קבעו השרים כי הוועדה תתכנס שוב במהלך חודש אפריל לדיון שיוקדש כולו להערות של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ולהשגות של ארגוני הסביבה לחוק.

קיצור הליכים: 10 חודשים במקום שנתיים

הרפורמה – שיזם ראש הממשלה ונחשבת ל"בייבי" שלו – כוללת הקלות בהליכים התכנוניים במטרה לקצר ולייעל אותם. הרפורמה מתקבלת באהדה בקרב יזמי הנדל"ן, הטוענים שהיא תאפשר להם להגדיל את מצאי הדירות ולמכור דירות רבות יותר.

היזמים טוענים שהרפורמה תכפה עליהם להוריד את מחירי הדירות – ולמרות זאת, הם יצאו ברווח, כי יוכלו לבנות ולמכור יותר. הרפורמה נתקלה בביקורת עזה בארגונים הירוקים, הטוענים שהיא תוביל לבנייה פרועה ובלתי מרוסנת בשטחים פתוחים.

הרפורמה כוללת שינוי במערך מוסדות התכנון, באופן שיאפשר להם לדון בכל תוכנית תידון בוועדה אחת בלבד – בניגוד למצב הקיים כיום, שבו חלק מהתוכניות נידונות גם בוועדת התכנון המקומית וגם בוועדה האזורית.

הרפורמה כוללת העברת סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדה המקומית – בעיקר בגלל שהוועדות המקומיות נוטות לדון ביוזמות לבניית נדל"ן לגופו של עניין, ולהקל באישור הבנייה, לעומת הוועדות המחוזיות שבודקות את הדברים בראייה רחבה ומנסות לשמור על תוכניות המתאר הקיימות ולא לחרוג מהן. במרכז השלטון המקומי מתנגדים לסעיף הזה בחריפות, כיוון שלטענתם הוא יביא להגדלת העומס הגדול בלאו הכי על הרשויות, האחראיות על הוועדות הללו.

הרפורמה תכלול אבחנה בין רישוי בנייה פשוט לאזרח פרטי, לבין רישוי מורכב, שיינתן ליזמים. זאת, במטרה לספק שירות מהיר יותר לאזרח המבצע עבודות בניה קטנות לשיפור רווחת חייו ומגוריו (כמו הדוגמא החביבה על ראש הממשלה נתניהו – סגירת מרפסת). הרפורמה קובעת מועדים קבועים וקשיחים לסיום הטיפול בבקשות לרישוי, לדוגמא: חודש וחצי לבקשה פשוטה עד 3 חודשים לבקשה מורכבת. בנוסף, הליכי האישור יתייעלו באמצעות הקמת "מכון בקרה", אשר יופעל על ידי המגזר הפרטי ויערוך בקרה הנדסית ובטיחותית ויוודא כי תכנון והקמת מבנים יעמדו בתקנים.

גם משך הטיפול בתוכניות של יזמים יקוצר, באמצעות לוחות זמנים מחייבים וכן סנקציות ותמריצים לגורמים המאשרים. היעד שהוצב לאישור תוכניות מפורטות הוא עד 10 חודשים, במקום חודשיים כיום, ולאישור תוכנית מתאר חדשה ליישוב עד שנתיים – במקום מעל 7 שנים כיום.

עוד כוללת הרפרומה תיקון של סמכויות ואת הרכב הוועדות המקומיות. נקבע כי הרכבם של הוועדות המקומיות יורחב וית

ארדן: הרפורמה תפגע בסביבה ובבריאות

השר להגנת הסביבה היה היחיד שהתנגד בישיבת הממשלה לחוק התכנון והבניה החדש. הוא טוען כי הרפורמה מוטה באופן ברור לטובת פיתוח ובנייה על חשבון השמירה על השטחים הפתוחים, ותאפשר קידום של פרויקטים הפוגעים בסביבה ובבריאות הציבור

פורסם ב-YNET ב-14.03.2010.

הממשלה אישרה היום (א') את הרפורמה בתכנון ובבנייה, אותה הוביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כעת תמשיך הצעת החוק להתקדם במסלול החקיקה. השר היחיד שהתנגד בישיבת הממשלה למהלך היה השר להגנת הסביבה גלעד ארדן.

ההערות שהגיש ארדן לרפורמה לא נכללו בנוסח הצעת החוק, ולכן הוא התנגד למהלך. לאחר האישור של הצעת החוק ברוב קולות אמר שיש ברפורמה העדפה ברורה ומוקצנת של אינטרס הפיתוח והבנייה, על פני האינטרס של שמירת השטחים הפתוחים.

נציגי שמירת הסביבה לא בוועדות התיכנון

עיקר התרעומת של ארדן מקורה בהחלטה שלא לכלול בהרכבי ועדות התיכנון המחוזיות נציגים של רשות הטבע והגנים, בשעה שנציגים של משרדי הממשלה האחרים, דוגמת נציגי משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון – שלהם אינטרס ברור לטובת פיתוח – ישבו בוועדות. ארדן אמר שמדובר בפגיעה בוטה באיזון בין השמירה על שטחים פתוחים והאינטרס הסביבתי לבין הפיתוח ובנייה.

הוא ציין כי בסמכות ועדות המשנה לאשר תוכניות מתאר כוללניות בשטחים פתוחים – כולל (בחלוף שנתיים) כאלה הסותרות תוכניות מחוזיות קיימות בהן מעוגנים פארקים ושטחים פתוחים. כעת, על מנת לאשר תוכניות בינוי שכאלה, לא ידרש עוד אישור של רשות הטבע והגנים.

ארדן אמר כי מדובר בפגיעה נוספת של הרפורמה בשמירה על השטחים הפתוחים, לאחר שכבר הוחלט במסגרתה לבטל את הוועדה לשמירת קרקעות חקלאיות ושטחים פתוחים.

מי יתנגד לתוכנית שפוגעת בבריאות התושבים?

עוד התרעם ארדן על ההחלטה לבטל את שיקול הדעת של מוסד התכנון בדרישה לבצע תסקיר השפעה על הסביבה בקשר לתוכנית מסוימת. כמו כן, הוחלט שהשר להגנת הסביבה ושר הפנים ידרשו לקבל את הסכמת שר הפנים כי לקבוע אם תכנית מסוימת חייבת בתסקיר השפעה על הסביבה לפני יציאתה לדרך. ארדן ביקש שמוסד התיכנון יוכל לקבוע בעצמו האם לדרוש תסקיר השפעה על הסביבה, ולחלופין שהשר להגנת הסביבה ושר הפנים יוכלו לקבוע זאת. בקשתו לא התקבלה.

בנוסף, קובעת הרפורמה כי אסור למוסד תכנון לקבוע שהיתר בניה מחייב אישור של גורם אחר, אך מציין חריגים שיכולים להתנות תוכניות כמו למשל משרד הביטחון, משרד החקלאות ומשרד התיירות. ארדן ביקש שגם המשרד להגנת הסביבה יחזיק בסמכות חריגה להתנות תוכניות בנייה, למקרה שפרויקטים כמו מפעלים מסוכנים, בתי זיקוק, תחנות כוח, שדות תעופה ונמלים ישפיעו לרעה על הציבור. בקשתו לא התקבלה.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", אמר כי הרפורמה הרסנית ומסוכנת, ונרקמה הרחק מעיני הציבור ובדרך של מחטף. "אנו מזכירים לממשלה ולעומד בראשה כי בג"ץ מתח ביקורת חריפה על ההליך שבו אושרה הרפורמה, וחייב אותה לקבל את הערות הציבור והמועצה הארצית ולדון בהערות אלו, עוד בטרם תועבר הרפורמה לקריאה שנייה ושלישית".

גם המטה לתכנון אחראי – קואליציה של ארגונים שניהלו מאבק נגד הרפורמה – מתחו ביקורת חריפה על האישור: "הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו עוקפת שוב ושוב את כללי המנהל התקין. במקום לנהל דיון מקצועי ומקיף על השלכות הרפורמה – נחפז ראש הממשלה להעלות את הצעת החוק לקריאה ראשונה בכנסת, חיפזון שגם בג"ץ התייחס אליו בביקורת…".

ארגוני הסביבה עתרו לפני כשבועיים לבג"ץ בדרישה לעכב את אישור הרפורמה בממשלה ולאפשר עוד זמן לציבור לבחון אותה ולהגיש הערות; ביום שישי דחה בג"ץ את עתירתם.

הפסיקה באה בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה ביום חמישי לתמוך בהצעת החוק לתכנון ובנייה, אך מבלי לקבוע סופית את עמדת הממשלה ולאפשר דיון בהערות המועצה הארצית לתכנון וארגוני הסביבה. לאור ההחלטה הזו של ועדת השרים קבעו השופטים כי "עוצמת הפגיעה בציבור פחתה באופן משמעותי, ואינה מצדיקה את התערבותנו". יום קודם לכן, ביום רביעי, מתחו שופטי בג"ץ ביקורת חריפה על האופן שבו קידמה הממשלה את אישור הרפורמה, מבלי לאפשר לארגוני הסביבה ללמוד אותה ולהגיב עליה.